פרק - 11 מיסוי בינלאומי: מחירי העברה, פעילות דיגיטלית של תושבי חוץ, כללי ה - BEPS 317 עלויות השיווק בתוספת רווח תפעולי קבוע של 10% ") הסכם שירותי השיווק .(" ביום 1 במרץ 2010 , התקשרה המערערת עם ברודקום בהסכם למתן ש ירותי פיתוח בהסדר של כיסוי עלויות בתוספת מרווח של 8% ") הסכם הפיתוח .(" באותו מועד חתמה המערערת על הסכם נוסף עם חברה קשורה נוספת )" ברודקום קיימן "( בהסכם להענקת רישיון לשימוש בקניין הרוחני של המערערת . בהתאם להסכם זה ניתנה לברודקום קיימן הזכות לפתח, לתכנן, למכ ור, להציע למכירה ולהפיץ את המוצרים פרי הרכוש הבלתי מוחשי והטכנולוגיה לתקופה של חמש שנים )" הסכם הרישיון" (. בהתאם להסכם הרישיון, עבור השימוש בקניין הרוחני ישולמו תמלוגים בשיעור של 14.1% - 14.7% , אשר נקבעו על פי מחקר מחירי העברה. המשיב טען כי לאחר העסקה, הפכה המערערת מחברה העוסקת במחקר ופיתוח עצמי, ייצור, שיווק, הפצה ומכירה, לחברה שעיסוקה מסתכם במתן שירותי פיתוח לחברה שרכשה אותה. לעמדתו של המשיב, העסקה מהווה "שינוי מודל עסקי" אשר יש לסווגה כמכירה במישור ההוני ולמסותה בהתאם. השאלה המרכזית שבמחלוקת הייתה, האם י ש לראות בשינוי במודל העסקי של המערערת מיד לאחר רכישתה על - ידי קבוצת ברודקום כעסקה הונית אשר יש לחייבה במס רווח הון הנגזר משווי עסקת הרכישה . בית המשפט המחוזי מרכז - לוד )השופט בורנשטין( קיבל את עמדת המערערת בנושא שינוי מודל עסקי. השופט מבחין בפסק דינו בין המקרה בו דן בעבר בעניין ג'יטקו לבין ענייננו אנו. לדידו של השופט, ניתן בהחלט להעלות על הדעת כי חברה ישראלית, שבידה טכנולוגיה בעלת ערך מוכח, אשר הגיעה לשלב בו אותה טכנולוגיה מוטמעת במוצרים הנמכרים על ידה ומפיקים לה הכנסה, עורכת שינו י במודל העסקי שלה, שינוי שיש בו כדי להטיב עמה, להגדיל את פעילותה, הכנסותיה ורווחיה ואף את כוח האדם שלה. השאלה שצריכה להישאל בענייננו היא האם שינוי המודל העסקי לא היה מתרחש אלמלא היה מדובר בחברת אם ובחברת בת. בית המשפט מוסיף וקובע כי לא ניתן לומר כי הערך הכלכלי, אשר השתקף בעסקת המניות, "התאייד" כלא היה. המערערת הוכיחה כי בעקבות מכלול ההסכמים שנערכו בינה לבין קבוצת ברודקום, פעילותה התרחבה. עוד מציין בית המשפט, כי אכן, לא מן הנמנע כי שינוי מודל זה הביא לשינוי בפעילותה של המערערת, מחברה העוסקת במחקר ופיתוח עבור עצמה, מייצרת מוצרים ומפיקה הכנסות ממכירתם, לחברה העוסקת במתן שירותים ובקבלת תמלוגים. ניתן לומר, כי סיכונים שהיו קיימים בפעילותה הקודמת של המערערת לצד הסיכויים, פחתו, או למצער השתנו נוכח פעילותה החדשה. לטעמו של בית המשפט, עצם העובדה כי חברה עסקית מחליט ה להקטין סיכונים וסיכויים )או להגדיל סיכונים וסיכויים( אין פירושה שזו ביצעה עסקה שבמהותה הכלכלית מגלמת העברת "ערך כלכלי" או "נכס". 8.4 פס "ד האחים ברזני - מימון בין חברתי בתאריך ה 13- באוקטובר 2020 , ניתן פסק בדין בעניין האחים ברזני )ע"מ 54727-02-17 .( פסק דין זה דן בעסקה מימונית שבין חברת אם ישראלית לחברות בנות היושבות ברומניה. במסגרת העסקה, חברת האם הציגה בספריה את הסדרי המימון כ שטרי הון ולא רשמה כנגדן הכנסות מימון, בעוד חברות הבנות הציגו בספריהן כי מדובר בהלווא ות לזמן קצר נושאות ריבית. בית המשפט פסק לטובת רשות המיסים ו קבע כי לא מדובר בשטרי הון אלא בהלוואות וכי גובה הריבית שנקבע אינו משקף נאותה את תנאי השוק . זאת, בין היתר מאחר ש הריבית שהוצגה התבססה על הריבית היומית המשתנה של הליבור, בעוד הריבית שניתנה בגין ההלוואה הייתה קבועה. בנוסף, עקב העובדה כי התגלו סתירות וטעויות בדו"חות הכספיים, הוטל על חברת האם קנס גרעון משלא הגישה עבודת חקר המקיימת את הדרישות ומשלא הצליחה להוכיח כי פעלה בתום לב. להרחבה - ראה חוזר מסים 21.2020 של משרדנו.
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=