פרק 10 - 14 פסקי הדין הבולטים בתחום המיסים בשנה החולפת 385 14.4 מרכיב המוניטין לא יופרד ממרכיב התמורה בשל מכירת מניות, שיעור המס על מניות שנרשמו למסחר לפני / 2003 ע"א 1839/19 פקיד שומה כפר סבא נ' שלמה ריזמן ואח' פסק דין זה של ביהמ"ש העליון )ע"א 1839/19 ( ניתן לאחר שהוגש ערעור על - ידי פקיד שומה כפר סבא )" המערער "( על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בעניין שלמה ריזמן ) " המשיב " או " ריזמן .(" ריזמן שימש כיו"ר דירקטוריון באזימוט והחזיק בכ 56%- מהון מניותיה במישרין ובעקיפין )באמצעות חברת ש.ריזמן בע"מ, חברה משפחתית בבעלותו שהוא גם הנישום המייצג בה(. כמו כן, בין השנים 1986 ועד 2003 שימש ריזמן אף כמנכ"ל ויו"ר דירקטוריון של אזימוט , כאשר בשלב זה, בשל מגבלות רגולטוריות חדל לכהן כמנכ"ל, והמשיך לכהן כיו"ר דירקטוריון פעיל. בשנת 2000 נרשמו מניותיה של אזימוט למסחר בבורסה ו ריזמן הודיע על בחירתו בהחלת החלופה הקבועה בסעיף 101 )א() 2 ( לפקודה . בחירה בחלופה זו משמעותה, כי מועד אירוע המס נדחה למוע ד מכירת המניות בפועל . בשנת 2009 , לאחר שרכשה כ 19%- נוספים ממניות אזימוט ממשקיע זר, החלה חברת אלביט במו"מ עם ריזמן לבדיקת היתכנות למכירת כלל זכויותיו באזימוט. על - מנת להפוך לבעלת המניות היחידה באזימוט וכדי למנוע תלות בבעלי מניות המיעוט מקרב הציבור, סוכם כי א לביט תבצע את העסקה במתווה של מיזוג משולש הופכי )בשל מענה למגבלות רגולטוריות(, כאשר גם בעלי המניות מקרב הציבור "נהנו" מההסכמות שנקבעו בין אלביט לריזמן, שכן התמורה ששולמה להם "פר - מניה", כללה הלכה למעשה גם את רכיב המוניטין של ריזמן. בהתאם, ביום 24.1.2010 נחתם ההסכם בין שתי החברות אזימוט ואלביט, כאשר המ שיב נדרש לחתום באופן אישי על ההסכם, שם נקבע, כי ה לה מתחייב להעביר לאלביט את המוניטין שלו. ריזמן הוסיף לכהן כיו"ר דירקטוריון גם לאחר מכירת המניות. ה משיב נתן שירותי ניהול לאלביט במשך שנתיים לאחר מועד העסקה באמצעות החברה בבעלותו. כמו כן, התחייב ה וא שלא להתחרות באלביט במשך ארבע שנים. ההסכם קיבל את אישורה של האסיפה הכללית של אזימוט ביום 14.3.2010 . בפ סק הדין של בית המשפט המחוזי )השופט סטולר(, התקבלה עמדת ריזמן במרבית הטענות. כך, נקבע כי : )א( במסגרת העסקה אכן הועבר גם מוניטין על - ידי ריזמן; )ב( כי רווח ההון בגין המכירה יחויב במס רווחי הון בשיעור אחיד כעמדת ריזמן ולא יבוצע מיסוי בדרך של "פיצול ליניארי", כפי שביק ש פקיד השומה; )ג( לגבי שאלת עיתוי מועד אירוע המס שייקבע, האם יש לראותו במועד החתימה על ההסכם ואישורו על - ידי האסיפה הכללית או במועד קבלת התמורה בפועל, נקבע כי הדין עם פקיד השומה ויש לראות את מועד העסקה כמועד החתימה על ההסכם. בית המשפט העליון )מפי השופט שטיין( קיבל בפה אחד את הערעור של פקיד השומה. נושא שיעור המס - השופט שטיין פתח תחילה בבחינה נורמטיבית של סעיף 101 לפקודה לפני תיקונים 132 ו 147- של הפקודה ולאחריהם, ובין היתר גם להוראות המעבר של תיקונים אלה. כעולה מהם, לדידו של השופט, ריזמן יהיה כפוף לשיעור מס שול י על מכירת המניות עד למועד הקובע – 1.1.2003 , בהתאם להוראות סעיף 91 )ב 1 )( 1 ()א( לפקודה. זאת, בין היתר, גם משיקולי תכלית החקיקה, שיקולי צדק אופקי, צדק אנכי ומתת חינם, כמו גם משיקולי אחידות ופשטות במיסוי שוק ההון. לנימוקים בנושא זה הסכימו גם יתר השופטים. בבחי נתו את הסוגייה השנייה בפסק הדין - בקשת ריזמן לסווג חלק מהתמורה שקיבל כתמורה על מכירת מוניטין, בחן השופט שטיין, האם יכול היה המשיב להיכנס בגדר החריג לביצוע "סיווג מחדש" של עסקת המכירה )על אף שבהסכם המכירה צוין כי התמורה הינה בגין המניות בלבד, ביקש המשיב לבצ ע סיווג מחדש של התמורה ככזו הכוללת גם תמורה בגין העברת המוניטין האישי שלו לחברה בשיעור של כ - 13% משווי התמורה הכולל(. נקבע, כי ריזמן לא הצליח להוכיח ברמה עובדתית כי הוא רשאי להיכנס בדלת אמותיו של חריג זה. מאחר שריזמן בחר במתווה עסקה מסוים על יתרונותיו, נג זר עליו גם לקבל את החסרונות הטמונים במתווה שבחר. לפיכך, נקבע כי גם בעניין זה, הדין עם פקיד השומה, וכי יש לייחס את מלוא התמורה שקיבל המשיב בעסקה כתמורה בעד מכירת המניות.
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=