פרק - 4 מיסוי יחידים : חברת מעטים ובעל מניות מהותי בה, חישוב נפרד , קביעת תושבות, עולים חדשים, תגמול הוני, נאמנויות 123 .2 ההסדר החקיקתי ביחס לנאמנויות - סעיפים 75 ג 75- יח )פרק רביעי 2 ( לפקודה - סקירה כרונולוגית ההסדר החקיקתי ביחס לנאמנויות כלול בפרק רביעי 2 לפקודת מס הכנסה ) הפקודה (, אשר נחקק במסגרת החוק לתיקון פקודת מס הכנסה )מס' 147 ( התשס"ה - 2005 , שתחילתו ביום 1 בינואר 2006 , וזאת כצעד משלים לרפורמת המס שבתיקון 132 לפקודה )שתחילתו ביום 1 בינואר 2003 .( פרק זה קבע הסדרי מס מקיפים ביחס להיבטים הקשורים במיסוי נאמנויות החל משלב יצירת הנאמנות , עבור דרך מיסוי הכנסותיה השוטפות , וכלה בחלוקת נכסי הנאמנות לנהנים. עקרון היסוד שהנחה את המחוקק בקביעת הסדרי המס שיחולו ביחס לנאמנויות הינו כי, ככלל, הנאמנות אינה נחשבת לצורך דין המס הישראלי כישות משפטית נפרדת. ולכן חבות המס על הכנסות הנאמנות וחבויות ההודעה והדיווח הוטלו על הגורמים השונים שנוטלים חלק בהסדר הנאמנות: יוצר הנאמנות, הנאמן או הנהנה 71 . תיקון 147 לפקודה, הוסיף לסעיף 131 )א( לפקודה את חובות הדיווח השונות ה חלות על יוצר הנאמנות, הנאמן והנהנים. תיקון 165 לפקודה 72 )ס"ח 2154 מיום 27 במאי 2008 (, תיקן באופן מקיף את פרק רביעי 2 ובין היתר, הקל גם בכל הנוגע לחובות הדיווח שהותקנו בתיקון 147 לפקודה. ביום 11 ביוני 2008 פורסם החוק לתיקון פקודת מס הכנסה )מס ' 165 ,( התשס"ח - 2008 )להלן: " תיקון 165 .(" תיקון 165 הינו תיקון משלים לתיקון 147 לעניין מיסוי הנאמנויות , אשר הסדיר, בין היתר, את חובות הדיווח, ההודעות , ההצהרות והבקשות הקשורות לנאמנויות . ביום 16 בספטמבר 2008 פורסם החוק לתיקון פקודת מס הכנסה )מס ' 168 והוראת שעה(, התשס"ח - 2008 )להלן: "תיקון 168 .(" תיקון 168 הסדיר והרחיב , בין היתר, את ההטבות לעולים חדשים ותושבים חוזרים )ראה חוזר נפרד בחוברת זו( . ביום 1 באוגוסט 2013 נכנס לתוקף החוק לשינוי סדרי עדיפויות לאומיים ) תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנים 2013 ו - 2014 ,( התשע"ג - 2013 , במסגרתו חוקק תיקון מספר 197 לפקודת מס הכנסה ) לעיל ולהלן " : תיקון 197 " - ראה סעיף 8 להלן(. במסגרת תיקון 197 הורחב בסיס המס של מיסוי נאמנויות , נסגרו פרצות מס, ונוספו חובות דיווח בסעיף 131 לפקודה הקשורות לנאמנויות . ביום 7 באפריל 2016 נכנס לתוקף החוק לתיקון פקודת מס הכנסה )מס ' 223 ,( התשע"ו - 2016 )להלן: " תיקון 223 ,(" במסגרתו נוסף סעיף 131 )א() 5 ב() 7 ( לפקודה . בהתאם להוראות הסעיף האמור, נהנה תושב ישראל , שמלאו לו 25 שנים, מחויב בהגשת דוח, גם אם לא בוצעו בנאמנות חלוקות, ובתנאי ששווי הנאמנות אינו פחות מ - 500,000 ש"ח והוא מודע לדבר היותו נהנה בנאמנות . בבחינה מהותית, חבות המס של הנאמנות וחבויות ההודעה והדיווח משתנות בהתאם לסוג הנאמנות ולזהות האורגנים השונים שנוטלים בה חלק. עד תיקון מס' 197 , הפקודה התייחסה לארבעה סוגי נאמנויות: "נאמנות תושבי ישראל", "נאמנות יוצר תושב חוץ", "נאמנות נהנה תושב חוץ" ו"נאמנות על פי צוואה". כ מו כן, חלים הסדרי מס וחבויות הודעה ודיווח שונים לגבי אורגנים תושבי חוץ, תושבי ישראל, עולים חדשים ותושבים חוזרים. 71 בעניין זה ראה את דוח הועדה למיסוי נאמנויות )יולי 2003 (. דוח הוועדה לתוכנית המסים הרב שנתית )ועדת קפוטא - מצא( בהמלצותיה קיבלה את עקרון היסוד האמור אך שינתה את זהות הנישום החב במס על הכנסות הנאמנות מהנהנה )עפ"י המלצת הועדה למיסוי נאמנויות( ליוצר הנאמנות. 72 ראה חוזר מסים 19.2008 של משרדנו .
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=