פרק 11 - מיסוי בינלאומי: מחירי העברה, פעילות דיגיטלית של תושבי חוץ, כללי ה - BEPS 295 לאומיות אך איננו חלק מקבוצה רב לאומית יידר ש בהכנת דו"ח מחירי העברה. נישום יידרש לתעד ולהכין את המסמכים והנתונים הנוגעים לעסקאות הבין - לאומיות המבוצעות על ידובכל שנה עד מועד הגשת הדוחות על פי סעיף 132 לפקודה ולהגישם מיידית בהתאם לדרישת פקיד השומה , זאת בניגוד לחקיקה הקודמת ש הגדירה 60 יום מרגע הדרישה. כל נישום סף ללא , מינימלי, ידרשלהכין דו"ח מחירי העברה כך כל את שיכלול המידע המופיע "חות בדו -ה Master File -וה Local File כפי שמופיעים בהנחיות ה - OECD , כגון: - תיאור כלל פעילות הקבוצה, נכסיה, מנועי צמיחה ונתונים כספיים . - תיעוד וניתוח של כל עסקה המתבצעת על ידי ישות שהיא חלק מהקבוצה הרב לאומית כך שהתיעוד יכלול מידע אודות פעילות הישות וכן ניתוח מחירי העברה לעסקאות המבוצעות על ידה. על - חברה רב לאומית שמחזור עסקאותיה המאוחד עולה על 750 מיליון יורו להגיש בין "ח דו מדינתי שיכלול מידע על כלל הישויות בקבוצה ויתאר את פעילותן. בהתאםלחוזר 1/2020 שפרסמה רשות המיסים הנוגע להעברת נטל הראיה (ראה סקירה בהמשך חוזר זה), טיוטת התיקון כוללת דרישה רחבה יותר להמצאת מסמכים, דו"חות ונתונים הקשורים לפעילותה של הקבוצה, החברה ועסקאותיה המבוצעות במישור הבין - . לאומי רק הגשת כלל המסמכים והנתונים במלואם תוביל להעברתנטל הראיה מן הנישום לפקיד השומה. 8. פסקי דין שפורסמובשנים האחרונותבנושא מחירי העברה 8.1 פסק דין ג'יטקו בבית המשפט המחוזי - שינוי מודל עסקי בתאריך ה -6 ביוני 2017 ניתן פסק הדין בעניין 'ג יטקו (ע"מ 49444-01-13 ). בפסק הדין השופט בורנשטיין מקבל את עמדתרשות המיסים לפיה, בן השאר, צדדים לעסקה אינם משלמים תמורה העולה באופן משמעותי על זו שהייתה מתקבלת מרוכשים את דחה בכך אחרים. הטענה, לפיה הסכום בגין ששולם רכישת מניות החברה מספר חודשים קודם למכירת הקניין הרוחני שלה לידי הרוכשת (מיקרוסופט), כולל רגיה סינ בגין תמורה לפעילותה של מיקרוסופט לא כן ועל נכלל בשווי מכירתהקנין הרוחני. לפסק דין זה חשיבות רבה למקרים רבים בהם נרכשות / מניות של פעילות חברה תושבת ישראל ידי -על .חוץ תושבי 8.2 פסק הדין של בית המשפט העליון בעניין קונטירה ופיניסאר - החובה לכלול שווי אופציות שהוקצו לעובדים במסגרת עסקאות למתן שירותים בשיטת Cost+ ביום 22 באפריל 2018 פורסם ע"א 943/16 קונטירה ופיניסאר נ' פקיד שומה ת"א ואח' . בית המשפט העליון איחד דיון בשני ערעורים (על - ידי חברות פיניסאר וקונטירה - " הנישומות ") וערעור אחד שכנגד (פ"ש תל אביב 3 ) על שתי הכרעות של בית המשפט המחוזי (השופט אלטוביה). התשתית העובדתית בשני המקרים, כמו גם השאלות המשפטיות המתעוררות דומות. בשני המקרים דובר בנישומה תושבת ישראל שהינה חברה בת בבעלות מלאה של חברה אמריקנית המשמשת כמרכז מחקר ופיתוח עבור חברת האם ("החברה הבת" ו - "החברה האם" בהתאמה). במסגרת הסכם השירות עם החברה האם נקבע כי החברה האם תשלם לחברה הבת את הוצאותיה בקשר עם עלויות אספקת השירות, בתוספת רווח בשיעור קבוע מתוך בסיס העלות - שיטת "Cost Plus" . עיקר המחלוקת בין הצדדים נגע לבקשת הנישומות להשמיט את עלות הקצאת האופציות לרכישת מניות החברה האם לעובדיהן מבסיס העלות.
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=