פרק 11 - מיסוי בינלאומי: מחירי העברה, פעילות דיגיטלית של תושבי חוץ, כללי ה - BEPS 296 הכרעת הדין בבית המשפט העליון: הכללת עלות הקצאת האופציות בבסיס העלות - עלות הקצאת האופציות לעובדי החברה הבת הינה בגדר הוצאה בייצור הכנסה בראי סעיפים 17 -ו רישא 32(1 ) לפקודה ומשכך אין הצדקה שלא לכלול את שווי האופציות האמורות בבסיס העלות לצורך חישוב הרווח המתאים לפי מודל ה - Cost Plus . ניכוי שווי האופציות כהוצאה לצורכי מס - במקרה דנן בחרו שתי הנישומות בהקצאת האופציות לעובדיהן במסלול ההוני לפי סעיף 102 ומשכך לא יתאפ שר ניכוין של הוצאות אלו בידיהן. תוספת הכנסה משנית בשל ריבית רעיונית על החוב שנוצר לחברה האם - משנקבע כי מחיר השירותים שנתנה החברה הבת לחברה האם גבוה מהסכום שדווח לרשויות המס, הרי שנוצרה יתרת חוב של החברה האם לחברה הבת בגובה תוספת ההכנסה. נקבע כי יש "לחייב " תוספת זו בריבית רעיונית בהתאם להוראות סעיף 85 א לפקודה. בית המשפט קבע כי אין מניעה ששיעור הריבית ייקבע על דרך ההיקש בהתאם להוראות סעיף 3 (ט) לפקודה והתקנות שהותקנו מכוחו (וכפי שאכן נעשה בפסק הדין). הערה - פסה"ד תואם את עמדת רשות המסיםבעמדה חייבת בדיווח מספר 51/2017 . ביום 13 בדצמבר 2018 פורסמההודעת רשות המסים בנושא תיקוני דוחות מס בעקבותהלכת "קונטירה ופיניסאר" . על פי ההודעה "חברות אשר הקצו לעובדיהן תגמולים המסולקיםבמכשירים הוניים, אך לא רשמו הכנסות לצורך חישוב הרווח עלות בגין מס לצורכי הקצאה כללו אם זו, בין אלו הוצאות בדוחותיהן אם ובין לאו, נדרשים לכלול את ההכנסות האמורות ולדווח עליהן בדוחותיהן, לרבותבאמצעות הגשת דיווחים בגין מתקנים וזאת , העבר בהתאם להחלטת בית המשפטהעליון בנושא, אשר את קיבל עמדת רשותהמסים . כאמור לאור האמור, מצופהמהחברות לתקן דיווחיהן, ככל ולא שנדרש נעשה עד כה. בהעדר דיווח מתוקן , כאמור יינקטו הליכי שומה, במסגרתם יכול וייקבע "מחירעסקה" גבוהיותר (בהתאם לחציון הבין בטווח ( רבעוני ממחיר העסקה כפי המדווח, שנקבע בפסק הדין, ובמקרים אף מסוימים הטלת קנסות ". גירעון 8.3 פסק דין ברודקום בבית המשפט המחוזי - שינוי מודל עסקי בתאריך ה -9 בדצמבר 2019 ניתן פסק הדין בעניין ברודקוםסמיקודקטור (ע"מ 26342-01-16 .) חברת ברודקום סמיקונדקטור בע"מ (" המערערת ") הוחזקה בשיעור של 100% יד-ל , ע י חברת Dune Networks Inc , חברה תושבת ארה"ב (" חברת האם "). ביום 30 בנובמבר 2009 , נרכשו כלל מניותיה של חברת האם על - ידי חברת Broadcom Corporation , חברת תושבת אר ה"ב אשר מניותיה נסחרות בבורסת Nasdaq בארה"ב (" ברודקום "), בתמורה לסך של 200 מיליון דולר (" עסקת רכישת המניות .)" לאחר עסקת רכישת המניות ערכה המערערת שלושה הסכמים עם ברודקום ועם חברות קשורות אליה (" קבוצת ברודקום ") אשר יפורטו להלן. ההסכמים הנ"ל הם העומדים במוקד ההליך דנן (" העסקה "). ביום 26 בפברואר 2010 , התקשרה המערערת בהסכם למתן שירותי שיווק ותמיכה טכנית לחברה קשורה (" ברודקום סינגפור ") בהסדר של כיסוי עלויות השיווק בתוספת רווח תפעולי קבוע של 10% "( הסכם שירותי השיווק .)" ביום 1 במרץ 2010 , התקשרה המערערת עם ברודקום בהסכם למתן שירותי פיתוח בהסדר של כיסוי עלויות בתוספת מרווח של 8% "( הסכם הפיתוח .)" באותו מועד חתמה המערערת על הסכם נוסף עם חברה קשורה נוספת (" ברודקום קיימן ") בהסכם להענקת רישיון לשימוש בקניין הרוחני של המערערת . בהתאם להסכם זה ניתנה לברודקום קיימן הזכות לפתח, לתכנן, למכור, להציע למכירה ולהפיץ את המוצרים פרי הרכוש הבלתי מוחשי והטכנולוגיה לתקופה של חמש שנים (" הסכם הרישיון" ). בהתאם להסכם הרישיון, עבור השימוש בקניין הרוחני ישולמו תמלוגים בשיעור של 14.1% - 14.7% , אשר נק בעו על פי מחקר מחירי העברה. המשיב טען כי לאחר העסקה, הפכה המערערת מחברה העוסקת במחקר ופיתוח עצמי, ייצור, שיווק, הפצה ומכירה, לחברה שעיסוקה מסתכם במתן שירותי פיתוח לחברה שרכשה אותה. לעמדתו של המשיב, העסקה מהווה "שינוי מודל עסקי" אשר יש לסווגה כמכירה במישור ההוני ולמסותה בהתאם.
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=