פרק 10 - 14 פסקי הדין הבולטים בתחום המיסים בשנה החולפת 404 לעניין החוב האבוד קבע, כי אין להתיר לחבר ה ניכוי הוצאה לפי סעיף 17 ) 4 ( לפקודה, שכן פעילותה אינה עולה כדי עסק וכן מהטעם שלא הוכח שהחובות נעשו רעים בשנת המס כפי הנדרש באותו סעיף 17 ) 4 (, ובין היתר לא הוכח שהחברות הרומניות אינן בעלות כושר פירעון וכי לא נעשו ניסיונות כלשהן על מנת לפרוע את החוב. החלטת ב ית המשפט המחוזי מרכז - לוד מפי השופט אלטוביה אשר דן בשלוש שאלות מרכזיות וקיבל את הערעור חלקית : א. האם פעילות המערערות מגיעה כדי עסק - השופט הבהיר, כי לשם כך ניתן לעשות שימוש הן במבחנים שגובשו בפסיקה להבחנה בין הכנסה הונית לבין הכנסה פירותית והן בעיקרון המהות הכלכלית האמתית. דהיינו, בחינת הפעילות הכלכלית המהותית ולא הכיסוי הפורמלי בו השתמש הנישום. עוד הבהיר השופט, כי אמת מידה זו, של בחינת המהות הכלכלית האמ י תית, היא כלי אבחון אשר שני הצדדים בערעור המס יכולים לעשות בו שימוש. עם זאת, קיים הבדל בין הצדדים לעניין נ טל ההוכחה בהקשר זה. לגופו של עניין ולאחר שיישם את המבחנים השונים שגובשו כאמור בפסיקה, קבע השופט, כי הגם שבתקופה הרלבנטית ניתן למצוא בהשקעה של החברות בחברות הזרות אינדיקציות להיות ההשקעה במישור ההון לצד אינדיקציות להיותה במישור העסקי, עדותו של העד מטעם המער ערות הצביעה על כך שבכניסת החברות להשקעה ברומניה הייתה כוונה עסקית של השקעה ומכירה. בהתאם, קיבל השופט את טענת החברות בדבר ניהול עסק של החזקה ומתן הלוואות לחברות העוסקות בפיתוח נדל"ן בחוץ לארץ ובכלל זה ברומניה ולכן יוכרו להן הוצאות המימון והוצאות ההנהלה וכלל יות כהפסד עסקי הניתן להעברה. כאמור לעיל, בית המשפט העליון הפך את הפסיקה של המחוזי בעניין זה וקבע " שפעילותן של המשיבות איננה פעילות עסקית לצורכי מס ." ב. השלכות המס הנובעות מרכישה עצמית של אג"ח שהנפיקה המערערת - השופט דחה את טענת החברה כי ביצעה את הפדיון ה מוקדם של האג"ח טרם פרסום חוזר מס הכנסה 2/2010 כשנתיים מאוחר יותר, חוזר בו נקבע כי רכישה עצמית של איגרות - חוב משמעותה התעשרות של החברה המנפיקה , ועל כן אין להחיל אותו עליה. לדברי השופט, החוזר אינו בבחינת דין והעובדה שעד שנת 2010 לא פורסם חוזר מס הכנסה בעניין רכישה עצמית של אגרות - חוב, אינו גורע מתוקפו של ההסדר החוקי הקבוע בסעיף 3 )ב() 1 ( לפקודה, שעניינו הכנסה מחוב שנמחל. לגופו של עניין, חזר השופט על קביעתו בעניין רוזבאד )ע"מ 7678-09-11 (, לפיה רווח מרכישה עצמית של איגרת - חוב מהווה הכנסה ממחילת חוב ועל כן דחה את הער עור בנושא זה . ג. ההכרה בחובות רעים ועיתוי ההכרה - החברה הבת טענה כי כבר בשנת 2008 חזתה שלא תוכל לפרוע את החוב מהחברות הרומניות. השופט ציין, כי לאור קביעתו כי פעילות החברות מגיעה כדי עסק, אין לקבל את טענת המשיב לפיה הן אינן באות בגדרו של סעיף 17 ) 4 ( לפקודה. עם זאת, לאור עדותו של העד מטעם המערערות, קבע השופט, כי החברות הרומניות פרעו חובות לבנק בשנת 2008 וגם לאחר מכן . על - כן, ובהתחשב בפסק - הדין בעניין פישמן רשתות )ע"א 918/15 ( וכן בהערתו של רואה החשבון בדו"ח ההתאמה שאין הוא מחווה דעה בדבר ההכרה בחוב אבוד משום שלא היה תיעוד מספיק על מנת לבסס הכרה מלאה , נראה כי בשנת 2008 לא ניתן היה לומר שהחובות היו אבודים, אלא רק מאוחר יותר.
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=