פרק 10 - 14 פסקי הדין הבולטים בתחום המיסים בשנה החולפת 403 14.1 בית המשפט העליון: קבלת ערעור פקיד השומה ודחיית הערעור שכנגד - סיווג פעילות כהכנסה עסקית, הכרה בחוב אבוד, רווח מפדיון מוקדם של אג"ח / ע"א 8339/19 פקיד שומה למפעלים גדולים נ' אוסיף מזרח אירופה בע"מ ואח' בית המשפט העליון )ע"א 8339/19 ( קיבל את ערעור פקיד השומה ודחה את הערעור שכנגד שהג ישו החברות הנישומות על פסק הדין של בית המשפט המחוזי )ראו בהמשך( וכך נרשם בפסיקתו הקצרה: " עיינו בכתובים והוספנו ושמענו באריכות את טיעוני בא - כוח הצדדים בערעור ובערעור שכנגד. הערנו את הערותינו ובאי - כוח המשיבות והמערערות שכנגד, לאחר התייעצות, הודיעו כי הן מקבל ות את המלצת בית המשפט – ולפיה הערעור של המערער יתקבל ואילו הערעור שכנגד שהגישו המשיבות יידחה, וכך אנו מורים. משמע, שפעילותן של המשיבות איננה פעילות עסקית לצורכי מס . וייאמר, לבקשת באי - כוח המשיבות, כי אין בהסכמתן כאמור משום ויתור על טענותיהן בנוגע להשלכות המ יסויי ו ת הנובעות מכך, לרבות לעניין הניכויים ההוניים וההיוונים ההוניים שלשיטתן הן תולדה של קבלת הערעור ודחיית הערעור שכנגד. אך מובן שאיננו נוקטים עמדה בעניינים אלה, שלא עמדו על הפרק לפנינו, והטענות שמורות לצדדים. אין צו להוצאות בערכאתנו " . )ההדגשה אינה במקור( להלן נפרט על הפסיקה של בית המשפט המחוזי )ע"מ 37886-07-15 :( רקע - חברת אוסיף מזרח אירופה )" החברה "( מחזיקה בחברת אוסיף רומניה )" החברה הבת "(, וביחד )" המערערות ,(" שלה חברות בנות המשקיעות בנדל"ן )" חברות רומניות "(. פסק הדין עוסק בשלושה ערעורים על שומות שהוצאו ע ל ידי פקיד השומה )" המשיב "( לחברות בגין השנים 2007-2012 . ערעור 1 - עוסק בשומה שהוצאה לחברה בגין שנות המס 2007-2009 . בשנת 2007 מימשה החברה הבת אופציות לרכישת אג"ח שהנפיקה החברה ולצורך הרכישה קיבלה מהחברה הלוואת בעלים הנושאת ריבית. בנוסף, באותה שנה היו לחברה הוצאות מימון אותן ביקשה להכיר כהפסד עסקי מועבר. בשנת 2008 רכשה החברה )הן מחברת הבת והן מאחרים( בפדיון מוקדם חלק מהאג"ח שהנפיקה . בעקבות הפדיון המוקדם נוצר לחברה רווח, אותו רשמה כהכנסת מימון בדוח רוה"פ אך לא כהכנסה החייבת במס . כפועל יוצא, באותה שנה דיווחה החברה בדוח המס על הפסד עסקי הנובע מהוצאות מימון. בשנת 2009 דיווחה החברה על הוצאות מימון אותן גם ביקשה להכיר כהפסד עסקי. כמו כן, בשנים 2007 , 2008 ו - 2009 ניכ תה החברה מהכנסותיה הוצאות הנהלה וכלליות. ערעור 2 - עוסק בשומה שניתנה לחברה בגין השנים 2010-2011 . בשנת 2010 ו - 2011 החברה דיווחה על הוצאות מימון, אותן ביקשה להכיר כהפס ד עסקי שוטף באותם השנים. ערעור 3 - החברה הבת ניכתה בדוחות ההתאמה בגין השנים 2010 ו - 2011 חובות אבודים לפי סעיף 17 ) 4 (. החברה הבת דיווחה שהחובות נבעו מהלוואת בעלים שנתנה לחברות הרומניות אשר הובטחו בשעבוד נכסים של אותן חברות. מכיוון שאין די בנכסים הללו כדי לכ סות את ההלוואה, הרי שאין בידי החברות הרומניות די מקורות לפירעון הלוואת הבעלים. המשיב קבע, כי אין להתיר למערערות ניכוי הוצאות הנהלה וכלליות והוצאות מימון, שכן לא הוכח כי אלו הוצאו בייצור הכנסה. בנוסף קבע, כי פעילותה של החברה אינה מגיעה לכדי עסק. זאת ועוד טען המשיב, כי הרווח שנוצר לחברה מהפדיון המוקדם של איגרות - החוב מהווה הכנסה החייבת במס מכוח הוראות סעיף 2 ) 4 ( לפקו דת מס הכנסה, או, לחלופין, מכוח הוראות סעיף 3 )ב( לפקודה, או, לחילופי חילופין, מכוח הוראות סעיף 2 ) 10 (; וכי יש להתיר לה בניכוי הוצאות מימון ששולמו בגין איגרות - החוב בהתאם ליחס הפירעון המוקדם שנוצר בפדיון המוקדם כאמור.
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=