פרק 10 - 14 פסקי הדין הבולטים בתחום המיסים בשנה החולפת 389 14.6 סיווג הכנסה בגין הפסקת הסכם הפצה / ע"א 5369/18 יהושע כץ ואח' נ' פקיד שומה פתח תקווה ואח' המערערת, חברת צמל מדיקל בע"מ )" צמל (" היא חברת אחזקות, המוחזקת במלואה על ידי המערער, מר יהושע כץ ") כץ "(. צמל היא חברה משפחתית וכץ הינו הנישום המייצג. פעילותה של צמל מתמקדת בעריכת הסכמי התקשרות עם יצרני ציוד רפואי ובהענקת הזכויות שמתקבלות במסגרת ההסכמים לחברות הבנות שלה. בשנת 2008 התקשרה צמל עם החברה האמריקאית Corvalve Inc ") קורוולב "( בהסכם, במסגרתו קורוולב העניקה לצמל זכות בלעדית להפצת מוצריה הרפואיים בישראל למשך שלוש שנים )" הסכם ההפצה "(. בהסכם ההפצה נקבע כי צמל לא תהא רשאית להעביר או למכור את זכויות ההפצה לשום גורם אחר ללא הסכמתה של קורוולב, ואילו האחרונה תהא רשאית להמחות את מכלול זכויותיה ללא הסכמתה של צמל. בנוסף, לפי הסכם ההפצה בתום שלוש השנים, צמל תהא חייבת להעביר לקורוולב, על חשבונה, את כל כתבי ההסמכה, הרישיונות, ההיתרים והאישורים הנוספים. במהלך שנת 2009 קורוולב התמזגה עם קבוצת Medtronic ") מדטרוניק "(. מאחר שלמדטרוניק יש סניף בישראל, היא ביקשה לסיים מוקדם את ההתקשרות עם צמל. לצורך כך, נחתם בין השתיים הסכם מבטל, בו נקבע כי צמל תהא זכאית לקבל ממדטרוניק סכום של 2 מיליון דולר בגין ביטול הסכם ההפצה )" התמורה .(" צמל דיווחה לפקיד שומה על התמורה כרווח הון בטענה שהיא מכרה את זכויות ההפצה שהיו בידיה למדטרוניק. פקיד שומה ) המשיב ( לעומת זאת סבר שהתמורה הינה פיצוי בגין אובדן הכנסות בתקופה שנותרה להסכם ההפצה, ועל כן לדידו מדובר בתמורה פירותית לפי סעיף 2 ) 1 ( לפקודת מס הכנסה )ועל כן מחויבת במס בשיעור מלא ב ידי כץ, הנישום המייצג בחברה משפחתית(. בית המשפט המחוזי )השופט בורנשטין( דחה את עמדת המערערים ) ע"מ 30290-01-13 ( ומכאן הערעור לבית המשפט העליון. בית המשפט העליון )ע"א 5369/18 ( , מפי השופט שטיין, דחה את הערעור מהנימוקים שלהלן : הלכה מוכרת הינה כי דינו של פיצוי הינו כדין הפרצה אותה ה פיצוי אמור למלא. סיווגו של הפיצוי הינו דו שלבי: בשלב הראשון , יש לוודא מהי הפרצה שהפיצוי נועד למ לא כעניין של עובדה, דהיינו מהו הנזק שבגינו משולם הפיצוי. בשלב השני , יש לבחון את טיבה של הפרצה – הונית או פירותית, כעניין משפטי לפי ד י ני המס. בתוך כך, במסגרת פסק הדין, השופט עומד על כך שסיווגו של פיצוי כאמור, הוא אינו תמיד פשוט. שכן כל עסקה ועסקה שבגדרה מ שולם פיצוי ניתנת לתיאור בשני אופנים: מחד, ניתן לומר כי משלם הפיצוי קונה ממקבלו את הזכות לדרוש את הפיצוי כמקור הכנסה; ומאידך, ניתן לתאר את העסקה כפיצוי עבור אובדן הכנסה, ולא עבור אובדן המקור. לעניין השלב הראשון לסיווג הפיצוי , ביהמ"ש קבע כי התשלום ששילמה מדטרוניק לצמל היווה תמורה בעד ויתורה של האחרונה על זמן ההפצה שאותו נותר לה לנצל במסגרת הסכם ההפצה . מילים אחרות, המדובר בפיצוי בגין אובדן ההכנסות הצפוי מביטול הסכם ההפצה, להבדיל מטענתה של המערערת כי התשלום הינו בגין מכירת זכויות ההפצה שלה. לעניין השלב השני, קרי – קביעת טיבה של ההכנסה – האם פירותית או הונית, ביהמ"ש עמד על כך שלא קיים מבחן ממצה אחד, וכי עסקינן במבחן רב משתנים מורכב. כל הכנסה צריכה להיבחן על פי אמות המידה המתאימות לה, בהתאם לנסיבות, תוך שימוש במבחני העזר השונים שהתהוו לאורך השנ ים. מבחן עזר אחד, שבו הסתייע ביהמ"ש, הינו משל העץ והפירות, לפיו פיצוי בגין פגיעה במקור ההכנסה – מהווה תשלום שמהותו הונית, ומאידך, פיצוי המשולם בגין קטיף הפירות של העץ שנשלל מבעליו – דהיינו פיצוי בגין פגיעה בהכנסה המופקת ממקור כזה או אחר – מהווה תשלום שמה ותו פירותי. בהתבסס על משל "העץ והפירות", השופט בחן את מקור ההכנסה של צמל מהפצת המכשירים הרפואיים של חברת קורוולב, כלומר הסכם ההפצה . מסקירה של הזכויות שניתנו לצמל במסגרת הסכם ההפצה , נקבע שהתמורה שהתקבלה הינה פירותית, זאת מאחר שהסכם ההפצה לא העניק לצמל
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=