פרק 10 - 14 פסקי הדין הבולטים בתחום המיסים בשנה החולפת 383 14.3 רכישה עצמית של מניות חויבה במס בידי בעל המניות הנותר, בסכום הרכישה מוכפל בחלקו בחברה טרם העסקה / ע"מ 38294-02-19 מאיר סיידה נ' פקיד שומה באר שבע המערער ואחיו החזיקו בשיעורים שווים במניותיה של חברת השתיל ניהול והחזקות בע"מ )" החברה "(. בשנת 2015 , שנת המס שבערעור, נתגלו מחלוקות בין האחים ואחרי ששקלו מספר אפשרויות של שינויי בעלות על החברה, הוחלט ע"י שניהם כי החברה תבצע רכישה עצמית של מניות האח תמורת 13.5 , וזאת מכיוון שלא היה באפשרותו של ₪ מיליון המערער לעמוד בסכום התמורה שדרש האח עבור מניותיו. פקיד השומה טען בהסתמך על הלכת ברנובסקי )ע"א 3637/14 , עמ"ה -06-11 21268 (, פס"ד בר ניר )ע"מ 1100-06 ( וחוזר מס הכנסה 2/2018 ") החוזר "(, כי יש לסווג את הרכישה העצמית באופן שונה. לראייתו, יש לראות את המהות הכלכלית של העסקה כך: בשלב ראשון רכש המערער את מניותיו של האח תמורת 13.5 מי ליון ש"ח ובשלב שני העביר את המניות הנרכשות לחברה תמורת אותו סכום )הגישה השנייה בחוזר(, כך שלמעשה מדובר ברכישה פרו - רטה בידי המערער ולפיכך מדובר בדיבידנד בידיו בסך של 13.5 .₪ מיליון מנגד, טען המערער, כי לא נוצר בידיו אירוע מס, שכן הוא לא רכש מניות, לא קיבל דיבידנד ולא מכר את מניותיו. לחילופין טענו שני הצדדים כי יש לחייב את ה מערער בדיבידנד שסכומו מחצית מתמורת הרכישה ע"ס 6.75 על ₪ מיליון פי חלקו בזכויות בחברה טרם ביצוע עסקת הרכישה העצמית )הגישה הראשונה בחוזר(. ביהמ"ש המחוזי ב באר שבע )השופטת ייטב ( סקר את הפסיקה והחוזרים שצוינו לעיל ומנגד גם את פס"ד בית חוסן )ע"מ 71455-12-18 ( שבו נדחתה עמדת פקיד השומה. השופטת ציינה כי מטרת השומה היא להבטיח גבייתו של מס אמת ולשם כך מוטל על פקיד השומה להתחקות אחר מהותן האמיתית של הפעולות העסקיות. יש לחייב את המערער במס על קבלת דיבידנד בחינת המהות הכלכלית של העסקה בענייננו מלמדת על כך שיש לקבל את עמדת פקיד השומה שלפיה רכש המערער את זכויותיו של אחיו באמצעות דיבידנד שקיבל מהחברה . ביהמ"ש נימק את קביעתו ע"י פרוט מבחן בן שלושה פרמטרים: הראשון, השימוש בנכסי החברה - המערער השתמש בנכסי החברה לצורך מימון רכישת זכויות חלף שימוש במימון עצמי או חיצוני לחברה. בעת שימוש בנכסי החברה יש לחייב במס את הרווחים המועברים לבעל המניות על פי השלב השני במודל הדו שלבי. דחיית המס המוענקת במודל המיסוי הדו שלבי נועדה לעודד את הותרת הרווחים בידי החברה לשם השימוש העסקי בהם. ברגע שהחברה מחלקת את רווחיה או שבעלי המניות עושים שימוש ברווחיה במישור האישי, אין עוד הצדקה לדחיית המס ויש לחייב את הרווחים במס במסגרת הש לב השני של המודל הדו שלבי. לכן, יש לחייב במס את המערער עפ"י סעיף 2 ) 4 ( לפקודה. השני, היתרון הכלכלי - המערער הפיק יתרון כלכלי כתוצאה מהרכישה העצמית, שכן הוקנו לו זכויות נוספות בחברה שלא היו לו קודם, לרבות שליטה מלאה בחברה. יתרון זה מעיד על כך שהשימוש ברווחי ם נעשה גם על ידו, ולא רק על ידי בעל המניות המוכר. השלישי, העדר כל טעם כלכלי או עסקי מבחינת החברה - הרכישה העצמית נעשתה לצרכיו של המערער בלבד. לחברה עצמה לא היה כל אינטרס ברכישת המניות. המערער לא רכש את מניות אחיו רק בשל קשיי מימון, אך מבחינת המהות הכלכלית הוא רכש את זכויותיו של אחיו באמצעות שימוש בעודפי החברה. השופטת מביאה דוגמאות לאינטרסים של חברה לרכוש את מניותיה: " לשם שינוי במבנה ההון של החברה; הדיפת השתלטות עוינת על החברה; העברת מסר מרגיע לציבור המשקיעים לפיו תמחור השוק את מניות החברה נעשה בחסר; הגדלת הרווח למניה והגדלת התשואה להון " וקובעת כי טענת המערער שהרכישה נעשתה בשל קשיי הניהול, משקפת למעשה את האינטרס של המערער ולא של החברה.
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=