פרק 10 - 14 פסקי הדין הבולטים בתחום המיסים בשנה החולפת 379 14.1 בית המשפט העליון: יחיד זכאי לשיעור מס 15% בגין מרכיב הרווחים הראויים לחלוקה הנובעים מהכנסות לפי החוק לעידוד השקעות הון, הכלול בתמורה ממכירת מניות / ע"א 3277/19 פקיד שומה ירושלים נ' אפרים סקמסקי ואח' עובדות המקרה: אפרים גרינפלד, יעקב זרם ואפרים סקמסקי )" המשיבים " או " היחידים "( החזיקו ב - ,10.55% 10.22% ו - 6.19% ממניות חברת אופיר אופטרוניקה בע"מ )" החברה "( בהתאמה והם נמנו על מייסדיה בשנת 1976 . מניות החברה הונפקו בבורסה לניירות ערך בתל אביב בשנת 1991 ונסחרו בה עד ל שנת 2011 . במהלך שנת 2011 , בטרם הופסק המסחר במניו ת החברה, מכרו המערערים את כל מניות החברה שהיו בבעלותם לחברה זרה. החברה הייתה זכאית להטבות מס לפי החוק לעידוד השקעות הון, התשי"ט 1959- ") חוק העידוד .(" כל אחד מהמערערים דיווח על חלקו ברווחים הראויים לחלוקה ) רר"ל (, לפי חלקו ברווחי החברה בשנים 2006-2010 , הפט ורים ממס לפי חוק העידוד. חלקו של כל אחד מן המשיבים ברר"ל נע בין סך של כ - 7.3 לסך של כ ₪ מיליון - 12.4 , והמחלוקת בין המערער ליחידים נסבה לגבי שיעור המס שבו חבים האחרונים בגין הרר"ל. ₪ מיליון היחידים סברו כי שילוב הוראות חוק העידוד וסעיף 94 ב לפקודת מס הכנסה העוסק במיסוי הרר"ל, מוביל לכך ששיעור המס שבו הם חבים בגין רכיב הרר"ל עומד על 15% . מנגד, המשיב, פקיד השומה, סבר כי היחידים חבים בשיעור מס של 25% גם בגין מרכיב הרר"ל מהנימוקים הבאים: )א( סעיף 94 ב)א( לפקודה כלל אינו חל במקרה דנן, לנוכח מועד הרכישה של המניות ; )ב( סעיף 94 )א 1 ( לפקודה אינו חל אף הוא, שכן תחולתו מוגבלת למכירת מניות בידי חברות, להבדיל מיחידים; )ג( אף אם סעיף 94 ב חל, אזי שיעור המס הרלוונטי הוא הקבוע בסעיף 125 ב לפקודה ולא זה הקבוע בחוק העידוד; )ד( הרווחים שבמחלוקת כלל אינם מהווים "רווחים ראויים לחלו קה", שכן טרם שולם עליהם מס חברות ואף לא רואים אותם כרווחים שהופטרו ממס. השופט דורות מ בית המשפט המחוזי )ע"מ 54138-04-15 ( הגיע למסקנה כי סעיף 94 ב לפקודה חל על מכירת המניות בידי היחידים וכי שיעור המס שיחול עליהם הוא בהתאם לסעיף 47 )ב() 2 ()א( לחוק העידוד, קרי 15% . על החלטה זו ערער פקיד השומה. בית המשפט העליון )ע"א 3277/19 ( דחה את הערעור של פקיד השומה וקבע כי היחידים מכרו מניות של חברה הזכאית להטבות לפי החוק לעידוד. בגין מכירת המניות חבו המשיבים במס רווח הון. בד בבד, לפי סעיף 94 ב לפקודה, רווח הה ון המיוחס לרר"ל כפוף לשיעור המס שהיה מוטל על רווחים אלו אילו חולקו כדיבידנד קודם למכירת המניה. לנוכח הוראות חוק העידוד, אילו הרווחים היו מחולקים כדיבידנד, היה חל עליהם מס בשיעור של 15% , ועל כן היחידים יחוייבו בגין חלק הרר"ל בשיעור מס של 15% . בית המשפט העליון מתח ביקורת על רשות המסים באומרו, בין היתר : " הכל יסכימו כי המטרה שצריכה לעמוד לנגד עיניהן של רשויות המס אינה לפלס לעצמן את הנתיב הפרשני המוביל לגביית מס בשיעור הגבוה ביותר האפשרי, אלא לחתור לגביית מס אמת על פי לשונן של הוראות החוק ותכליתן. אי ני רומז חלילה כי במקרה דנן עמדתן של רשויות המס אינה חותרת לגביית מס אמת. ברם, למקרא עמדתו של המערער והוראת החוזר 2012 )השגויה( , עשוי להתקבל הרושם כי גישתן הפרשנית של רשויות המס מבטאת ניסיון לצמצם ככל הניתן את היקף פרישׂתן של ההוראות המיטיבות עם הנישומים ש נקבעו בסעיף 94 ב לפקודה ובחוק העידוד. הנה כי כן, גישתן של רשויות המס כפי שבאה לידי ביטוי במקרה דנן היא כדלקמן: )א( סעיף 94 ב כלל אינו חל במקרה דנן, אף שהמשיבים רכשו את מניותיהם עשרות שנים לפני שנת 2003 וזאת בניגוד ללשונו המפורשות של הסעיף, ובניסיון " למנף" מועד רכישה פיקטיבי שנקבע לצורך אחר לחלוטין שעניינו שימור הפטור ממס )של ניירות ערך סחירים בבורסה( עד לשנת 2003 ומניעת מיסוי רטרואקטיבי; )ב( סעיף 94 ב)א 1 ( כלל אינו חל על יחידים אלא רק על חברות
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=