פרק - 13 ביטוח לאומי 360 ביה"ד ערך אבחנה בין סעיף 373 א לחוק הביטוח לאומי לבין סעיף 64 א לפקודה בשני מישורים: במישור הראשון, הפקודה יוצרת שקיפות מלאה בין הנישום המייצג לבין החברה המשפחתית , באופן בו ההכנסה החייבת וההפסדים מיוחסים לנישום המייצג, ואילו חוק הביטוח לאומי מייחס למבוטח רק את חלקו מתוך "ההכנסה החייבת" כהגדרתה בסעיף 1 לפקודה , אך אינו מאפשר, לפי ניסוחו , זקיפתם של הפסדים. במישור השני, בניגוד לפקודה , החוק זוקף את הכנסת החברה המשפחתית לא רק לנישום המייצג, אלא לכל בעלי המניות בחברה לפי חלקם היחסי בהון המניות. בקשה לדיון בפני בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק על מנת לבטל את החלטת בית הדין הארצי לעבודה, נדחתה על ידיו על הסף )בג"ץ 5732/20 ( . נקבע כי המקרה דנן אינו נמנה על אותם מקרים חריגים המצדיקים את התערבותו של הבג"ץ בפסקי - דין והחלטות של בתי - הדין לעבודה . הערה : בהקשר זה, כדאי לשים לב, כי תקנה 2 ) 11 ( לתקנות מס הכנסה )תכנון מס החייב בדיווח( )הוראת שעה(, התשס"ז - 2006 קובעת תכנון מס חייב בדיווח בגין תשלום מחברה משפחתית לנישום, שנדרש על ידה כהוצאה בשנת מס, ושיצר באותה שנת מס הפסד לחברה, הנחשב כהפסדו של הנישום המייצג, בסכום שלא פחת מ - 500,000 ש"ח.
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=