פרק - 13 ביטוח לאומי 459 הבהרות ודגשים נוספים שנרשמו בהנחיה: על המעסיק לשמור מסמכים מאמתים לקיום הכללים לעיל. העלויות בהן עמד המעסיק הינן סבירות ביחס לפעילות ומטרתה. לעניין זה, עלויות העומדות בהוראות תכ"מ, הינן עלויות סבירות (נכון למועד כתיבת ההנחיה : 400 ש"ח לפעילות של יום שלם ללא לינה או 700 ש"ח ליום לפעילות הכוללת לינה). על אף שהתביעה בעניין שקל נדחתה והתקבלה עמדת המוסד לביטוח לאומי , בפסק הדין היו אמירות משמעותיות לגבי אינדיקציות ומבחנים שפורטו בהנחיית רשות המיסים משנת :2018 מבחנים שאינם רלבנטיים: 3. כיום מן הראוי לזנוח את מבחן מקום הפעילות ואת ההבחנה לפיה אם האירוע מתקיים בחו"ל, חזקה היא שהעובד הוא הנהנה העיקרי, ולהיפך. 4. עלות האירוע - האירוע בכללותו הוא זה שיוצר את האפקט המלא ולא רכיבים כאלה או אחרים, ועלות האירוע כשלעצמה אינה יכולה ואינה צריכה להיות המדד שעל פיו בית הדין יפסוק מיהו הנהנה העיקרי. מבחנים להם ייחס בית הדין חשיבות: 5. העובדה שלא נכללה פעילות לימודית או מקצועית כלשהי היתה אחד הגורמים לכך שבית הדין פסק שיש לזקוף שווי לעובדים. 6. ניתן להסיק מאמירות בית הדין, שכדי להלום את הטענה שטובת המעסיק באירוע הגיבוש גוברת, רצוי לקיים את הפעילות בימים א'- ה' ולשלם בגינם שכר כרגיל לעובדים . גם במקרה דנן, עמד בית הדין על חשיבות תיעוד הפעילויות וההוכחה כי המעסיק הוא הנהנה העיקרי מאותן פעילויות, למשל על ידי הבאת נתונים מספריים שניתן להסיק מהם מהי מידת ההשפעה של אירועים אלה על מצבת כוח האדם במשרד בכלל, ולפי חיתוך עיסוק. 3 אין חבות בביטוח לאומי לגבי הכנסות פסיביות מהשכרת מקרקעין בחו"ל שדווחו כהכנסה רגילה ולא לפי סעיף 122 א לפקודה ב"ל 25768-08-19 ברוך מרדכי אולך נ' המוסד לביטוח לאומי עובדות: התובע תושב ישראל בעל אזרחות שוויצרית בעל שלושה נכסים בשוויץ ומושכרים למטרת מגורים. התובע בחר משיקולי מס לדווח על נכסים אלו למס הכנסה בהתאם לסעיף 121 לפקודת מס הכנסה בשיעורי מס רגילים (ובכך לדרוש גם הוצאות וזיכוי מס זר), שיצרו לו תשלום מס נמוך יותר מהמסלול של 15% מס בהתאם לסעיף 122 א. לפקודת מס הכנסה, שמתיר רק הוצאות פחת. המל"ל הוציא לתובע שומת חיוב בדמי ביטוח לאומי בגין הכנסות משכירות בטענה שהפטור בסעיף () 350 (א 7 ) לחוק הביטוח הלאומי, אינו חל במקרה זה, שכן פרשנות דווקנית אינה מאפשרת את הפטור החל על "הכנסה מדמי שכירות מחוץ לישראל שחלות עליה הוראות סעיף 122 א לפקודת מס הכנסה". בית הדין האזורי לעבודה בירושלים קיבל את התביעה : הפרשנות הדווקנית והפשוטה של סעיף () 350 (א 7 ) לחוק מתיישבת יותר עם העמדה של המל"ל. היינו, לכאורה ברגע ששולם מס על הכנסה משכירות לפי שיעורי מס רגילים ולא לפי סעיף 122 א לפקודה, הוראת הפטור מתשלום דמי הביטוח הלאומי אינן חלות. עם זאת, המצב אותו מתאר התובע הוא מצב דברים אפשרי ופרשנות פשוטה של החוק עלולה להביא לכדי עוול. בסופו של יום, סעיף () 350 (א 7 ) הוא הסעיף הקובע פטור ספציפי, אולם וודאי שאין כוונתו לסתור את העיקרון הקבוע בסעיף 345 לחוק לפיו יראו בהכנסה לצורך דמי ביטוח לאומי רק ה כנסה שהופקה מהמקורות המפורטים בפסקאות ( 1 )ו-( 8 ) של סעיף 2 לפקודת מס הכנסה, שאינו כולל הכנסות משכירות שאינה מעסק. .4 פסיקות נוספות בביטוח לאומי להלן רשימת פסיקות בנושא ביטוח לאומי שנסקרו בחוזר 14.2 בחוברת תום שנת המס :2019 • אופן חישוב דמי ביטוח לאומי למבוטח בעל מעמד כפול של ביטוח (שכיר ועצמאי) - ב"ל 369-08/13 גדעון ברגמן נ' המוסד לביטוח לאומי
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=