פרק - 12 מיסוי מקרקעין 405 במקרה דנן בית המשפט קבע כי המבחן הסובייקטיבי אינו מתקיים. העוררת לא הוכיחה כי כוונתה היתה להתגורר בנכס הספציפי שנרכש לאור העובדה שהוגשה בקשה להריסת הנכס והקמת בית מגורים חדש תחתיו, בחלוף כשלושה חודשים בלבד ממועד חתימת הסכם הרכישה, כמו כן שווי המכירה הנמוך של הנכס מושא הערר משקף שווי קרקע בלבד . בנוסף, העוררת לא היתה מעורבת כלל, לפי עדותה, לא בעניין שיפוץ הנכס או הרחבתו ואף לא בעניין הריסתו ובניית בית חדש. תמוה בעיניי השופטת כי העוררת לא ביקרה בנכס כלל, אשר לטענתה אמור לשמש אותה למגוריה בעתיד, טרם רכישתו בכדי לוודא את התאמתו לצרכיה חרף ליקוי הראיה שהיא לוקה בו. על כן, בית המשפט פסק כי מדובר בעסקה לרכישת קרקע ולא בדירת מגורים.
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=