פרק 14 - 10 פסקי הדין הבולטים בתחום המיסים בשנה החולפת 357 14.3 ביהמ"ש העליון קבע - לא ניתן לקבל רר"ל בחישוב רווח ממכירת מניות חברה זרה / ע"א 8511/18 פקיד שומה נתניה נ' דלק הונגריה בע"מ בית המשפט העליון ע"א ( 8511/18 ) הפך את הפסיקה של ביהמ"ש המחוזי (ע"מ 15-11- 28212 ) וקיבל את ערעור פקיד השומה. נקבע כי ההסדר המיסויי החל בעת מכירת מניות חברה כאשר ישנם רווחים ראויים לחלוקה ( 'רר"ל' ) אשר לא חולקו כדיבידנד לפי סעיף 94 ב לפקודת מס הכנסה, עניינו במיסוי מדינתי שנועד לחברות ישראליות הכפופות למשטר המס בישראל, ויישומו מקום שנמכרות מניות של חברה זרה המוחזקות בידי חברה ישראלית יביאו לחישוב רווחים ראויים לחלוקה בגובה אפס. עובדות המקר ה: חברת דלק הונגריה בע"מ ( "המשיבה" ) הינה חברה תושבת ישראל לצרכי מס. הנכס העיקרי של המשיבה היה מניות חברת Delek US Holdings Inc ( "דלק ארה"ב" ), חברה תושבת ארה"ב לצרכי מס, אשר הוקמה -על ידי המשיבה במהלך שנת 2001 והוחזקה על - ידה. בשנים 2012 -ו 2013 מכרה המשיבה חלק מאחזקותיה בדלק ארה"ב, ובמסגרת הדיווחעל המכירה למס הכנסה, יישמה החברה את הוראותיו של סעיף 94 ב לפקודה בכך שהפחיתה סכומים במסגרת חישוב רווח ההון בטענה כי מדובר בחלקה ברר"ל של דלק ארה"ב, אותם יש למסות בהתאם להוראות סעיף 94 ב לפקודה, דהיינו בשיעור המס שהיה חל לו היו מתקבלים כדיבידנד. טענות המערער (פקיד השומה): לטענתו, הדיבור "מס" אשר נכלל במסגרת החלופה המיסויית לסעיף 94 ב אינו כולל מס זר, ובהתאם אותם רווחים אינם מהווים רווחים שנתחייבו במס. בנוסף, "נתחייבו" משמעו חיוב במס שאירע בעבר. בנסיבות המקרה לא היה כל אירוע מס שבמסגרתו נתחייבו הרווחים במס בישראל. לא זו אף זו, מטרתו של סעיף 94 ב היא השגת ניטרליות בין מכירת מניות לבין משיכת דיבידנד, ולא ניטרליות במובן זה שרווחים שהופקו ומוסו מחוץ לישראל, דינם לכל דבר ועניין כדין רווחים שהופקו ומוסו בישראל . בנוסף, גורס המער ער כי מאחר שסעיף 94 ב אינו מפנה לסעיף 126 ) (ג , אלא אך לסעיף 126 (ב), אין מקום להכיר ב"רווחים ראויים לחלוקה" לפי החלופה המיסויית, ועל המשיבה לשלם מס מלא על התמורה ממכירת מניותיה בחברת דלק ארה"ב. טענות המשיבה: המשיבה מפנה בטענותיה לתיקון 132 לפקודה אשר עיצב מחדש את הסעיף בראי החלת משטר מס פרסונאלי, משטר אשר תקף גם כששרשרת חברות כוללת תאגיד הפועל מחוץ לישראל. בנוסף, סעיף 94 ב לפקודה אינו מפנה לסעיף 126 ) (ג לפקודה בשל "טעות" שנפלה בידי המחוקק ועל כן מדובר בחסר הניתן להשלמה וזאת בהתבסס על פסיקתו של בית המשפט קמא. דיון והכרעה בפני ביהמ"ש העליון: השופט מינץ קובע כי בהתאם לתורת הפרשנות המקובלת, הליך הפרשנות הוא הליך -דו שלבי (בחינה לשונית ותכליתית). ניתן בנסיבות המקרה לעצור בשלב בחינת הלשון, שכן לשונו של סעיף 94 ב ברורה לגמרי. בנוסף, סעיף 1 לפקודה קובע כי מס או מס הכנסה הוא "בין מס הכנסה ובין מס חברות המוטלים על פי פקודה זו". הגדרת מס בסעיף 1 מובחנת ממסי חוץ המוגדרים בסעיף 199 לפקודה, ומכך אנו למדים כי התיבה "נתחיי בו במס" מוציאה מתוך הגדרת "רווחים ראויים לחלוקה" רווחים צבורים של חברה זרה, שלא נתחייבו במס בישראל . בכל הנוגע לשיעור המס החל על רר"ל, בחר המחוקק להפנות בסעיף 94 ב לסעיף 125 ב, העוסק במיסוי יחיד ומיסוי מקרים "מיוחדים" כדוגמת חברה משפחתית, וסעיף 126 (ב), הקובע את שיעור המס המוטל על דיבידנד המתקבל מחבר - -בני אדם "החייב במס חברות", קרי חברה המפיקה הכנסותיה בישראל. לעומת זאת, הסעיף אינו מפנה (ובמכוון לדעת השופט) לסעיפים 126 - (ג) ו 203 (ב), העוסקים במיסוי דיבידנד המתקבל מחברה זרה או שמקורו בהכנסות שהופקו או שנצמחו מחוץלישראל. הבאה לניטרליות מס בין - מדינתית אינה אחת מתכליותיו של הסעיף. מעבר לכך, רצונו של המחוקק להביא לאדישות מיסויית של הנישום אינו חזית הכל, ותכלית זו לא עשויה להוביל לקריאה לתוך הסעיף את מה שלא נכלל בו בהתאם, שעה שהסעיף עוסק במיסוי מדינתי, תכלית זו מכוונת למשק הישראלי ולא למשק שמחוצה לו. מבחינת מדיניות מיסויית, ישנו היגיון במתן הטבת המס האמורה לחברות ישראליות המתחייבות במס בישראל. אמנם צוין בחוזר מס הכנסה כי שיעור המס שיחולו על חלק הרווחים הראויים לחלוקה לגבי מוכר שהוא חבר בני אדם יהיו "בהתאם להוראות סעי פים 126 (ב) או 126 (ג) לפקודה, לפי העניין...". אולם, במסגרת אותו חוזר הבהירה רשות המסים כי סעיף 94 ב לא חל על מכירה של ניירות ערך זרים.
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=