מדריך המיסוי שלך - Deloitte

פרק – 1 מה חדש בשנת המס 2023 29 1.6 ניכוי לצורכי מס הכנסה במקרה של החזר בשל תשלומי דמי ביטוח לאומי ששולמו ביתר ב תיקון מס' 266 לפקודת מס הכנסה 29 תוקן סעיף 47 א לפקודת מס הכנסה העוסק בניכוי בשל תשלומי ביטוח לאומי לפי חוק הביטוח הלאומי )" החוק "(, בכל הקשור במקרים בהם היה החזר של תשלום ששולם ביתר. עובדים עצמאיים ועובדים שאין להם מעסיק שמשלם בעבורם דמי ביטוח לאומי, נדרשים לשלם דמי ביטוח לאומי מדי שנה בהתאם למנגנון הקבוע לפי החוק, כאשר התשלום מהווה מקדמה על חשבון סכום דמי הביטוח הסופי כאמור בסעיף 345 לחוק. סכום דמי הביטוח הסופי שחייב בו הנישום מתברר רק לאחר מועד הגשת הדוח השנתי לגבי שנת המס שבה שולמה המקדמה כאמור ") שנת הניכוי ,(" שאז, לעיתים, מתברר שהמקדמה ששולמה בגין דמי הביטוח שולמה בחסר או ביתר. אם שולמה בחסר, על המבוטח לשלם למוסד לביטוח לאומי ) המל"ל ( את סכום ההפרש, ואם שולמה ביתר, על המל"ל להשיב למבוטח את סכום ההפרש ") ההחזר "(. בהתאם, השנה שבה משולם ההחזר לנישום היא שנת מס מאוחרת לשנת המס שבה הוא שילם את דמי הביטוח ") שנת ההחזר .(" סעיף 47 א לפקודת מס הכנסה ") הפקודה "( מתיר לעובדים עצמאיים ועובדים שאין להם מעסיק שמשלם בעבורם דמי ביטוח לאומי כאמור, לנכות מהכנסתם החייבת 52% מדמי הביטוח ששילמו, ובכך להקטין את חבות המס שלהם באותה שנה . בשל האפשרות לקבל החזר מביטוח לאומי על תשלום ביתר, כפי שתואר לעיל, ייתכן מצב עניינים שבו נישום משלם מקדמה על חשבון דמי הביטוח, ומנכה בשנת מס נתונה 52% מהמקדמה ששולמה, אלא שלאחר שהסתיימה שנת המס ונערכה לו שומה, מתברר שהוא שילם מקדמה ביתר והוא זכאי להחזר , כך שלמעשה ניכה בשנת הניכוי סכומים גבוהים מאלה שחויב בהם בפועל כדמי ביטוח לאומי בשל אותה שנה . עד לאחרונה, במצב עניינים כגון זה, לפי הפרקטיקה שה יתה נוהגת, בהתקבל ההחזר, הסכומים שהתקבלו הקטינו את הניכוי לפי סעיף 47 א שהנישום היה זכאי לו בשנה שבה התקבל ההחזר, בסכום ההחזר שהתקבל. כך, הנישום היה יכול לנכות רק 52% מהסכום ששילם בפועל לביטוח לאומי - קרי, סכום דמי הביטוח שהיה חייב בתשלומם באותה שנה, בהפחתת סכום ההחזר שהיה זכאי לקבל באותו שנה . אם ההחזר שהיה זכאי לו הנישום היה גבוה יותר מסכום דמי הביטוח שהיה חייב לשלם באותה שנה, הופעל מנגנון שלפיו ראו ב 52% – מהסכום שקיבל הנישום כהכנסה לכל דבר ועניין בשנת ההחזר, וחלק זה מההחזר היה מחויב במס ככל הכנסה אחרת של הנישום באותה שנה . ברם, ביום 1 במאי 2022 ניתן פסק דינו של בית המשפט העליון בתובענה ייצוגית בעניין מנחם קירשבלום ) עע"מ 624/20 (, בו נקבע, שאף על פי שייתכן שהפרקטיקה הנוהגת ראויה מבחינת מדיניות מס, ומגשימה את התכליות העומדות בבסיס הפקודה, היא אינה מתיישבת עם אופן הניסוח של סעיף 47 א בפקודה. על כן, פסק בית המשפט, שגביית המס על ידי רשות המסים בהתאם לפרקטיקה הנוהגת נעשתה בחוסר סמכות, וכי לפי הדין ההחזר אינו מהווה הכנסה בידי הנישום בשנת המס שבה התקבל, ואינו מקטין בדיעבד את הניכוי שקיבל הנישום בשנת הניכוי . על פי דברי ההסבר לחוק, השארת הדין הקיים, בהתאם לפרשנות בית המשפט , תחטא לעיקרון בדבר גביית מס אמת ובצדק האופקי , שכן נישומים יזכו, שלא כדין, לניכוי הוצאה ביתר ולמיסוי בחסר . על כן, בוצע התיקון לפקודה כך שבחישוב ההכנסה של היחיד, החל משנת המס 2025 ואילך , תחול הפרקטיקה שהייתה נוהגת לפני פסק הדין בעניין קירשבלום, כפי שפורט לעיל. פרקטיקה זו, מאפשרת תיקון של העיוות המיסויי שנוצר במצב עניינים שבו נמצא בדיעבד שהנישום קיבל ניכוי בלתי מוצדק, וזאת באופן יעיל, פשוט ושיוצר ודאות . בהתאם לאמור, תוקן סעיף 47 א לפקודה, כך שייקבע שסכום הניכוי שיהיה זכאי לו הנישום יהיה 52% מסכום דמי ביטוח לאומי ששילם בשנת המס בהפחתת סכום ההחזר של דמי ביטוח לאומי שקיבל באותה שנה . עוד נקבע, כי אם בשנה מסוימת ההחזר שהתקבל מביטוח לאומי גבוה מדמי הביטוח שמשלם הנישום באותה שנה, יראו 52% מהסכום שבו עולה סכום ההחזר על סכום דמי הביטוח ששילם, כחלק מהכנסתו של הנישום בשנת המס שבה קיבל 29 תיקון מס' 266 לפקודת מס הכנסה במסגרת חוק ההתייעלות הכלכלית )תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2023 ו - 2024 (, התשפ "ג – .2023 פורסם בספר החוקים 3045 מיום 31 במאי . 2023

RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=