פרק 10 - 14 פסקי הדין הבולטים בתחום המיסים בשנה החולפת 414 14.8 ביהמ"ש העליון קיבל את ערעור מנהל מס שבח - הקניית נכס מקרקעין לנאמנות מהווה אירוע מס לפי חוק מיסוי מקרקעין ולא יחול הפטור לפי פרק הנאמנויות בפקודה / ע"א 7610/19 מנהל מס שבח תל אביב 1 נ' סמואל גליס ואח' עניינו של פסק הדין הינו בשאלה האם הוראות פרק רביעי 2 לפקודת מס הכנסה ") פרק הנאמנויות " ו - " הפקודה " בהתאמה( מחריגות את הקנייתו של נכס מקרקעין, מיוֹצרה של נאמנות לידי נאמן, מהחבות במיסי מקרקעין – שבח ורכישה – אשר מוטלת מכוח חוק מיסוי מקרקעין ") החוק .(" באותו מקרה, בשנת 2016 העבירו תושבי חוץ קנדיים )" יוצרי הנאמנות "( לחברת נאמנות ישראלית )" הנאמן "( מספר נכסי מקרקעין בישראל, ביניהם שתי דירות בתל אביב )" הדירות "(, כאשר הנאמנות היא עבור הנכדה של יוצרי הנאמנות שהיא תושבת ישראל )" הנהנת (" , אשר אינה מודעת לעצם היותה נהנית בנאמנות ומעמדה כנהנית בלעדית אף אינו מובטח לה. במסגרת השומות העצמיות טענו יוצרי הנאמנות כי עסקינן בנאמנות מכוח סעיף 75 ג' לפקודה, ולפיכך יש לפטור את העברת הזכויות בנכסים ממס שבח מכח סעיף 3 לחוק וממס רכישה מכוח תקנה 27 לתקנות מיסוי מקרקעין ) שבח ורכישה ( ) מס רכישה ( , התשל"ה - 1974 . מנהל מיסוי מקרקעין תל א ביב )" המנהל "( לא קיבל את השומות העצמיות וקבע כי ההעברה מיוצרי הנאמנות לנאמן חייבת במס שבח ובמס רכישה וזאת מן הטעם שפרק הנאמנויות בפקודה הפוטר ממס העברה מסוג זה אינו גובר על חוק מיסוי מקרקעין. כמו כן טען המנהל כי העברת נכסי מקרקעין לנאמנות אינה נמנית ברשימת המקרים שבסעיף 3 לחוק בהם העברת זכות במקרקעין לא תחשב כמכירה לעניין החבות במס שבח ורכישה וכי מדובר ברשימה סגורה ) נאמנויות מכוח הדין בהן ההקנייה מתבצעת מכוח חיקוק ספציפי .( ועדת הערר )ו"ע 49026-07-17 ( מפי חבר הועדה רו"ח פרידמן, דחתה את עמדת רשות המיסים וקיב לה את הערר . ועדת הערר קבעה, כי העדר התייחסותו של המחוקק בחוק מיסוי מקרקעין למיסוי הקניית נכסי מקרקעין מהיוצר לנאמן עבור נהנים מסוימים בהתאם לפרק הנאמנויות שבפקודה, אינו מהווה "הסדר שלילי" אלא "לאקונה", שיש להשלימה בהתאם לתכלית החקיקה ולעקרונות של יצירת הר מוניה בין חוקי המס השונים והדין הכללי. ועדת הערר הגיעה למסקנה כי הקניית הנכסים מיוצרי הנאמנות לנאמן אינה מהווה "מכירה" המקימה חבות במס שבח ורכישה וכי אירוע המס יידחה למועד מכירת הנכס על ידי הנאמן או למועד החלוקה בפועל. המנהל הגיש ערעור לבית המשפט העליון )ע"א 7610/19 ( על החלטת ועדת הערר. בית המשפט העליון )מפי השופט שטיין אליו הצטרפו השופטים הנדל ו - וילנר ( קיבל את הערעור במלואו תוך שהוא דוחה את פסיקת ועדת הערר ואת המשעול הפרשני בו ביקשה לילך. בית המשפט העליון פסק כי העדר התייחסותו של המחוקק בחוק מיסוי מקרקעין למיסוי הקניית נכסי מקרקעין מהיוצר לנאמן עבור נהנים מסוימים בהתאם לפרק הנאמנויות שבפקודה, אינו מהווה "לאקונה" וכי המחוקק החריג את כלל הזכויות בנכסי מקרקעין שמיסוי מכירותיהן מוסדר בחוק מיסוי מקרקעין – בין בדרך של הטלת מס ובין בדרך של פטור ממס – מכלל הנכסים שעל מימושם חלות ההוראות של חלק ה לפקודה. הווה אומר: נכס מקרקעין ש מכירתו לא תיחשב ל"מכירה" לעניינו של חלק ה לפקודה, משמעו "נכס" עליו מדבר סעיף 88 אשר פותח את מסכת ההוראות של חלק ה; ו"נכס" כאמור אינו כולל את מכלול הזכויות במקרקעין בהן מטפל חוק מיסוי מקרקעין והתקנות שהותקנו מכוחו, כל אימת שאחת מזכויות אלו עוברת מאדם אחד לר עהו. הוראותיו של סעיף 75 ז)ד( לפקודה אינן חלות אפוא על זכויות אלו במכירתן . בית המשפט הוסיף והטעים כי תוצאה זו איננה מקרית, ואין היא יוצרת חסר או "לאקונה" – כפי שפסקה ועדת הערר, אלא – ההיפך הוא הנכון . מדובר בחוק שמילותיו ברורות והאמור בו איננו תולדה של מקריו ת או שגגה . בית המשפט הוסיף וציין כי לא היתה כל מניעה עקרונית להחיל את הפטור הקבוע בסעיף 69 לחוק על הנאמנות אותה גיבשו יוצרי הנאמנות , ככל שזו הייתה עומדת בתנאי הסף של הסעיף: התנאי המהותי והתנאי הפרוצדורלי. התנאי המהותי דורש את קיומו של נהנה נאמנות ספציפי, סופי ומיודע במועד הקניית נכס המקרקעין לנאמן , ותנאי זה אינו
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=