פרק 10 - 14 פסקי הדין הבולטים בתחום המיסים בשנה החולפת 407 14.4 אי הכרה בפיצול תמורה בין מכירת פעילות לבין התחייבות לאי תחרות / ע"מ 30423-01-20 אלי כהנא אחזקות בע"מ ואח' נ' פקיד שומה תל אביב 3 העובדות : מר אליה כהנא ) המערער ( החזיק בעקיפין במלוא מניותיה של חבר ת האחים אייזנברג בע"מ ) המוכרת או החברה (, באמצעות חברה משפחתית, חברת אלי כהנא אחזקות בע "מ, שהייתה בבעלותו המלאה. המערער כיהן בחברה כדירקטור וכמנהל שכיר ו היווה את הדמות הדומיננטית בה. בין החברה ובין חבר ת Philips Electron Optics B.V ) פיליפס ( נחתם הסכם סוכנות ב מסגרתו התחייבה החברה לפעול כמתווכת עצמאית מול לקוחות בישראל למכירת מוצרים וחלקי חילוף של פיליפס בתחום מיקרוסקופים אלקטרונים ) מ"א ( וכן לספק שרותי תמיכה למוצרים שנמכרו. חברת פיליפס נמנית על קבוצת MICROSCOPY SOLUTIONS FEI ) הרוכשת או FEI ( האמריקאית . כחלק ממגמה כללית של FEI להעביר את פעילותה למתכונת של ניהול ישיר באמצעות הקמת סניפים במדינות היעד, חלף פעילות באמצעות סוכנים עצמאיים, נחתמו בתאריך 4.11.2014 שני הסכמים : האחד - הסכם לרכישת נכסי ופעילות החברה בתחום פעילות מ"א על ידי FEI ) הסכם רכישת הפעילות ( ת מורת 3.3 מיליון דולר. בהסכם נקבעה תניית אי תחרות המחייבת את המוכרת שלא להתחרות ברוכשת בתחום מ"א לתקופה של 3 שנים, וכן נקבע כי המערער יחתום, בשמו ובשם החברה המשפחתית, על ערבות אישית לצורך הבטחת קיום התחייבויותיה של המוכרת על פי ההסכם, לרבות לעניין התחייבותה לאי תחרות ; השני - הסכם אי תחרות בין המערער ובין FEI ) הסכם אי התחרות ( בו התחייב המערער למשך תקופה בת 3 שנים, שלא לפנות ללקוחות או לעסוק או למכור מוצרים וציוד בתחום פעילות מ"א . בתמורה להתקיימות תנאי הסכם אי התחרות, תנאי הסכם רכישת הפעילות והערבות האישית, תשל ם הרוכשת למערער סך של 2.2 מיליון דולר . המערער דיווח למשיב על תקבול בסך של 2.2 מיליון דולר כהכנסת רווח הון בשיעור מס של 25% וקיזז ממנה הפסד הון בסך של 170,000 ש"ח, בגין הלוואה שהעניק לאחיינו. לטענת המערער, עקב הדומיננטית ו המומחיות שלו בפעילות מ"א בחברה, הר וכשת ביקשה למנוע ממנו להתחרות בה לאחר הרכישה. לטענתו, הרוכשת הצליחה לנטרל א ותו בתקופת אי התחרות, כך שבסיומה נגדעה יכולתו להפיק הכנסות מתחום מ"א. החברה דיווחה על תקבול בסך של 3.3 מיליון דולר כחייב בשיעור מס חברות . המשיב קבע כי יש לסווג את העסקה באופן שונה, וכי יש לראות במלוא התקבול, בסך של 5.5 מיליון דולר ששולם על ידי הרוכשת, כחייב במס חברות בידי החברה בגין מכירת פעילותה ונכסיה בתחום פעילות מ"א, ובנוסף לחייב את המערער במס )באמצעות החברה המשפחתית( על תקבול בסך של 2.2 מיליון דולר כמשיכת דיבידנד מהחברה לפי סעי ף 2 ) 4 ( לפקודה או כהכנסת משכורת לפי סעיף 2 ) 2 ( לפקודה. לחילופין, טען המשיב כי יש לראות בפיצול התמורה בין החברה ובין המערער כפעולה מלאכותית שעיקר מטרתה הפחתת מס בלתי נאותה לפי סעיף 86 לפקודה ולכן יש לסווגה מחדש. לחילופי חילופין, טען המשיב כי יש לראות בתקבול ש שולם למערער ) 2.2 מיליון דולר( כהכנסה פירותית בידו המהווה תחליף שכר )סעיף 2 ) 2 ( לפקודה( או הכנסה ממשלח יד )סעיף 2 ) 1 ( לפקודה( או הכנסה ממקור פירותי אחר )סעיף 2 ) 10 ( לפקודה(. בית המשפט המחוזי )השופטת סרוסי( דחה את הערעור במלואו . בית המשפט ציין כי בהלכת ברנע )ע"א 5083/13 ( נקבע כי על מנת לעמוד על טיבם המיסויי האמיתי של תשלומי אי תחרות, יש לבחון אות ם באופן דו - שלבי: בשלב ראשון, יש לבחון האם התשלומים שולמו במסגרת תניית אי תחרות אותנטית, ולא ככסות לתשלומים אחרים כחלק מניסיון של הנישום להפחית את נטל המס המוטל עליו . ככל שהמסקנה תהא כי לא מדובר בתניית אי תחרות אמיתית, ימוסו התשלומים בהתאם לטיבם המיסויי האמ יתי. לעומת זאת, אם עלה בידי הנישום להוכיח כי מדובר בתניית אי תחרות אמיתית, יש להמשיך לשלב השני ולבחון במסגרתו, האם הוכח כי מדובר בתשלום בעל אופי הוני . אחת ה אינדיקצי ות לקיומה של תניית אי תחרות אותנטית היא העובדה שנעשתה חלוקה הגיונית של התמורה, שחושבה מראש , בין שווי נכסי החברה בצירוף התחייבותה לאי תחרות ובין שווי התחייבות המערער לאי תחרות . מחומר הראיות עולה, כי לא נעשה כל ניסיון מטעם המערערים להעריך מראש באופן אמיתי את שוויו הכלכלי של כל אחד מרכיבי התמורה המפוצלת , ו כי סך של 2.2 מיליון דולר, ששולם למערער לכא ורה בגין אי תחרות, חושב לפי שיעור שרירותי של
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=