פרק - 4 מיסוי יחידים : חברת מעטים ובעל מניות מהותי בה, חישוב נפרד , קביעת תושבות, עולים חדשים, תגמול הוני, נאמנויות 103 .7 פסקי דין בעניין מיסוי עולים חדשים ותושבים חוזרים 7.1 פסק הדין בעניין תלמי - סיווג ההכנסה ממשכורת או מנכס הנמצא בחו"ל בבית המשפט העליון )ע"א 1779/18 ( נדון ערעורו של יהודה תלמי לאחר שנדחתה עמדתו בבית המשפט המחוזי )ע"מ 24557-02-15 .( המערער הינו תושב חוזר ותיק החל משנת 2007 . בדוחות המס בגין שנות מס 2007-2011 , הצהיר המערער לגבי חלק הכנסותיו כי מקורן מחוץ לישראל ועל כן זכאיות לפטור ממס. פקיד השומה קבע כי עבודתו של המערער בוצע ה בישראל ובעבור שירותים שניתנו ללקוחות בישראל. המחלוקת העיקרית בין הצדדים נבעה מהשאלה ה אם הכנסותיו של המע רער הופקו או נצמחו מחוץ לישראל כהכנסה אקטיבית , או כהכנסה פאסיבית שמקורה בנכסים שרכש בחו"ל . בית המשפט קבע שיש לפרש את הפטור שבסעיף 14 )א( לפקודה באופן שחלופת מקום הנכס המניב תהיה רלוונטית רק לגבי הכנסות פסיביות , שחבות המס של תושב זר ביחס אליהן תלויה במקום ה נכס המניב, ולא ביחס להכנסות אקטיביות , שחבות המס של תושב זר ביחס אליהן תלויה במיקום הפעילות, ולא במיקומו של הנכס. בית המשפט קבע כי המערער לא הרים את נטל ההוכחה לעניין הוכחת "נכס" שיצר בזמן עבודתו בחברה הבת בחו"ל ועל כן מלוא הכנסותיו הינן מעבודה )הכנסות אקטיביות( ויתחייבו במס בישראל היות והעבודה בוצעה בישראל. יחד עם זאת, ראוי לציין כי השופט מלצר מצא מקום להסתייגות, בצריך עיון, כי בהתייחס להכנסה שמקורה בנכסים מחוץ לישראל, יכולה הכנסה כאמור במצבים מסוימים, בעיקר בתחום הקניין הרוחני, גם לכלול הכנסות אקטיביות מסוימות. 7.2 פסק הדין בעניין ירון מאיר - דחיית עמדת פקיד השומה לגבי שלילת פטור לתושב חוזר על הכנסתו מדיבידנד בפסק הדין של בית המשפט המחוזי )ע"מ 21579-01-20 ( נדו ן מקרה שבו המערער, תושב חוזר לאחר שהיה תושב חוץ למעלה מ 6 שנים, דווח לפקיד השומה על הכנסות מדיבידנדים הפטורים ממס בהתאם לסעיף 14 )ג() 1 ( מדיבידנד, בעוד פקיד השומה טען שהכנסות אלו הינן הכנסות לפי סע יף 2 ) 1 ( לפקודה ועל כן אינן הכנסות פטורות בידי תושב חוזר. בין נימוקי פקיד השומה לקביעתו נאמר כי המערער מנהל עסק אקטיבי , הוא נושא באחריות , כדירקטור, לתפעול השוטף של החבר ה הזרה ממנה קיבל את הדיבידנדים ולקביעת אסטרטגיות בה , ועל כן לא סביר שה וא לא תוגמל על פעיל ות ו זו. פקיד השומה אף הוסיף כי תדירות התשלומים ששולמו למערער, בין פעם לפעמיים בחודש, אינה מאפיינת תשלומי דיבידנד. המערער טען מנגד כי מדיניותה של החברה ממועד הקמתה הינה לחלק דיבידנד ים באופן שוטף, מייד כשהיה בידה לעשות כן, מאז חזרתו לישראל לא היתה לו כל פעילות ב חברה הזרה ו לאורך כל תקופת פעילותה של החברה הזרה כיהן בה אדם אחר כמנכ"ל ולכן לא היה צורך בשירותי ניהול מצדו של המערער. בית המשפט המחוזי קיבל את הערעור במלואו וציין כי סיווג הכנסה המשקף את מהות העסקה והמגשים את תשלום מס אמת אינו נקבע בהכרח על פי שיעור המס המירבי האפשרי, כי אם על יסוד הגשמת תכליתו של החוק והעקרונות העומדים בבסיסו. מטרת סעיף 14 לפקודה היא קליטת עליה, החזרת הון אנושי איכותי לישראל ועידוד משקיעים בעלי יכולת כלכלית גבו הה להיות לתושבי ישראל. לצורך כך נקבע פטור שתכליתו היא לא לחייב במס על הכנסה שאלמלא המעבר ארצה לא היתה חייבת במס בישראל, ולחייב במס בישראל הכנסה שגם לולא המעבר לישראל הייתה חייבת במס. במקרה דנא, היסטוריית התשלומים ששילמ ה החברה הזרה לבעלי מניותיה מעידה על אב חנה ברורה בין תשלומי חלוקת רווחים לבין תשלומי משכורת בעד עבודה, ולאור הראיות ניתן לקבוע כי מאז שחזר המערער לישראל, הוא לא נתן שירותים ל חברה הזרה ולכן לא שולמה לו תמורה בעד שירותים. לעניין תדירות התשלומים קבע בית המשפט כי הוא תומך דווקא בכך שמדובר בתשלומי ד יבידנד שכן מועדם אינו ידוע מראש וסכומם משתנה בהתאם להצטברות רווחים בחברה. זאת בשונה מתשלומי משכורת, דמי ניהול ושכר דירקטורים שמשולמים במועדים קבועים ונוטים ליציבות מבחינת סכומיהם ואינם תלויים בהיווצרות רווחים בחברה. בית המשפט קבע כי גם אם קיימות לדירקטורי ם סמכויות ניהול ופיקוח, הרי שבפועל נוהלה החברה ע ל ידי המנכ"ל ולא ע ל ידי הדירקטורים, לרבות המערער. כמו כן הזכירה השופטת כי אין חובה שדירקטור יקבל תמורה בעד תפקידו בחברה ואין זה בלתי מתקבל על הדעת כי בעלי מניות לא יקבלו שכר דירקטורים או דמי ניהול, חרף תפקידם כדירקטורים, ויסתפקו בחלוקת דיבידנד .
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=